SEEMARAN
הפתיחה העשרים ושתיים
– הוא בלתי נלאה, אריה רעב לדם. הוא מחריב כל מה שנקרה בדרכו. אם כן, מדוע אני אומר? אני גוזר, ונראה ש־🤔 אני מאבד עקביות. סיפור בריאתך ארוך. אך טירופו וגאוותו עולים על כל מה שאתה מכיר. הוא ודאי מיומן כל כך, והקדיש לך אלפי שנים. כל צעד שגוי שעשית. כל פועל שביצעת בתוך בורותך ופחדך. כפי שגזרתי, שם היה הוא. וגם הרבה השיג. מעשי טבח ללא חרטה. הונאות ללא רגשי אשמה. מלחמות ללא אמת. מוות תחת משטרים שולטים, ללא הגיון אנושי. שקרים מתוך הנאה. לעג בפניך. רדיפות ללא מנוחה. אפילו הקדושים חוטאים. ואל תגיד לי שאני מגדף. אל תהיה צדקן. אני משתמש במונח האנושי שלך. אני קיים, וגוזר את מה שאני רואה. עולמך נפלא, אך אינך רואה זאת. ושם נפילתך. הוא כה, כה מרושע ברדיפתו אחריך עד שאתה נופל. פעמים אחרות הצלחת לקום. אך אינני כאן דווקא משום שהצלחת לקום.
– לא! בגלל כל כך הרבה אומללות. אי־צדק. כאב ובכי. מלחמות אכזריות וחסרות טעם. כי דבר אינו מצדיק אף אחת ממלחמותיכם, בני אנוש. ואף לא את העריצויות שסבלו מהן בני אנוש חפים מפשע. קטנים חפים מפשע. דיקטטורות שבהן אתה, או אולי אתה ומיליונים נוספים, נספו. הזעקה הזאת הדהדה בביתי. בכיים של החפים מפשע.
– לא באתי לנחם אותך. אתה יודע מהי שליחותי, ואמרתי את דברי. אינני משקר. אינני יכול. אינני כבול. ואינני נשלט. אני מקיים את משימתי. ומוסר את אורי אל הרואה הכול. הוא בוראי. הוא הכול עבורי. ואני חב לו את מי שאני.
– יש לי סמכות. יש לי חוכמה וידע. אך לא אעשה ולא אבצע דבר מרצוני. אני מודע לחלוטין למה שאני. והאמן לי, בן אנוש יקר שלי. הדרכתי אותך. שמרתי עליך, ואני מרכין ראש בפני קיומך האוהב. ולבריאתי יש תכלית וסיבה, והפעם, כן. צער.
– קיימים כתבי קודש בעולמך. שהם קדושים. והם גם מתארים את לוציפר, ואת הסיבה לכך. אולם לא במידה הראויה. כי לכאורה, ולפי ראייתי, אפשר בדרך כלשהי גם להתעלם מן האמת מבלי לגזור עליה דין. גם שתיקה מסתירה.
– ארבעה מלאכים שמורים, שיהיו ההרסניים ביותר מכל מה שאתה מכיר או מסוגל לדמיין, בן אנוש. כוח עצום כל כך, עד שיחריבו כל מה שנקרה בדרכם. כוח של השמדה המונית. שליטתם אינה מקרית. יש להם תאריך, יום ושעה. והם כפופים לריבון. צורותיהם משרות פחד משתק, בן אנוש. כוח שאינו מתחשב בדבר, ובהם אין אלא השמדת כל יצור חי.
– ממתינים לפקודה. במשך אלפי שנים של זמנך האנושי. ולא נותר הרבה. כי אם אתה זוכר, גזרתי, ואני מצטט: לוציפר אינו ההרסני ביותר. בהחלט לא!
– ארבעת המלאכים האלה הם ההרסניים ביותר מכל מה שנברא. אין בהם רחמים, והם מתועבים. אך אפילו הם אינם משתווים ללוציפר.
– ולמה הם ממתינים, אסירים זה אלפי שנים, לפקודה?
– הנה הוא. לוציפר הנתעב, ואני אזכיר את שמו פעמים רבות ככל שיידרש, בן אנוש. אל תאבד את סבלנותך. הנתעב הוא הגורם לכל. להכול! הרוע הארור והתועבה האורבת, מאחורי מטרתו היחידה 😡: גזר דינך. והוא אכן המוח שמאחורי כל רוע. זה שטווה בדקדוק בצלך, בן אנוש. יוצר עוולות כה רבות. מסתתר לעיני כול.
– הפרוזדור שלפני השמדתך המוחלטת, בן אנוש. ניצחונו הגדול ביותר. לכן גזרתי: הוא אינו ההרסני ביותר. הוא לא! הוא הראש שהגה, מתוך שנאה וקנאה כלפיך, בן אנוש. ההשמדה ההמונית הממתינה נובעת מתוכניתו המקאברית. הוא הונה אותך ופיתה אותך, וכך נפלו, וגם היום הם עדיין נופלים. עולמך מושחת כל כך היום, עד שהשעה הגיעה, בן אנוש. מגיעות אנקות, והעין מתעייפת מכל כך הרבה מניפולציות.
– ואפילו התוכנית הזאת מוגנת, וכה גדולות ריבונותו וסמכותו של בורא הכול, עד שאפילו נסיך האוויר אינו יכול להשמיד לחלוטין. כי ימיו ספורים היום, ובאמת אני גוזר שגם הוא ייפול.
– אף לא ארבעת המלאכים יכולים להחריב אלא ברשות אבי. כדי שאוזניך ישמעו, מוחך יוכל להבחין ולבבך יקרא באהבה. שהמהות שהנך תבין את קולי הכתוב.
– תמיד היה לוציפר ההרסני ביותר. אינך רואה זאת. אך הוא מזיק. הוא באוויר. משם הוא פועל. אכן קיים ריסון גם עבור ארבעת המלאכים האלה. אולם הם לא היו משתחררים לולא היה קיים נסיך האופל. מאשימך.
– וכאן נכנס אני, סימרן. ההדרכה שלי. הליווי שלי. ההתעקשות שלי: שתשמע. שתתפלל. ואליץ בעד מהותך המפוארת. אך אין זה בידי להחליט. יש לי הסמכות והשליטה להתייצב לפניך היום.
– אני הוא המוציא לפועל.